סטנוזולול, וינסטרול אחד מהסטרואידים האנבוליים 

סטנוזולול, וינסטרול אחד מהסטרואידים האנבוליים

שמו הרפואי הינו  Stanozolol ושמו הגנרי השכיח ביותר הינו וינסטרול (בצורת אמפולות), והחבר'ה קוראים לו בקיצור ויני. שם שכיח נוסף הינו סטרומבה (מאירופה) המגיעה בצורת כדורים.
מבנהו הכימי: 17 alpha-methyl-5alpha- androstano [3,2-c]pyrazol-17 beta-ol

הסטרואיד ? סטנוזולול הינו מאוד פופולארי בקרב ספורטאים רבים, ניתן לציין, כי חלק מהקורבנות שנתפסו עקב השימוש בתרופה היו בן ג'ונסון מקנדה, אשר זכה במדליה אולימפית בריצת 100 מטר באולימפיאדה בשנת 1988. כמו כן, שון ריי (מפתח גוף מארצות הברית) נמצא בדמו הסטרואיד וינסטרול בתחרות ארנולד שווצנגר קלאסיק, שון ריי היה המנצח בהתחרות הזו, גם אצל מפתח הגוף הקנדי נימרוד קינג אילו לא היו מוצאים את החומר בבדיקות.

הסטנוזולול כאמור מצוי בשני צורות נטילה: 1. כדורים לבליעה, 2. אמפולות להזרקה תוך-שרירית. השימוש בסטנוזולול הינה לרוב יום יומית בעיקר כשהיא ניטלת באופן אוראלי, אך ספורטאים גם כשהם צורכים את התרופה בזריקות יום יומיות או אחת ליומיים ? זהו תהליך מכאיב במיוחד!!! חשוב להבין כי התדירות הגבוהה של השימוש בסטנוזולול (וינסטרול) התוך-שרירי הינו בשל העובדה כי הסטרואיד הנ"ל מסיס במים, ומופרש מהגוף באופן מהיר ? בהשוואה לסטרואידים בבסיס שומני.

אם כן, מדוע לא יצרו סטנוזולול הקשור למולקולת אסטר שישתחרר לאט? התשובה לכך הינה דיי פשוטה, היות והסטנוזולול מכיל קבוצת מתיל. מה גם שאין אפשרות להוסיף אסטר בשל שהממיסים של הסטנוזולול הינם במים ולא בשמן (Aqueous solution).

חשוב לציין, כי ספורטאים לרוב מעדיפים את הווריאציה לאופן השימוש התוך שרירית בטענה שצורה זאת נותנת להם יותר תוצאות, כל זאת באותו המינון!!! מה גם שהסטנוזולול הניטל באופן אוראלי מכביד על תפקודי הכבד, היות ותרופה זאת משתייכת למשפחת ה- 17 אלפא אלקילייטד. לכן התרופה האוראלית לאחר בליעתה עוברת תחילה בדרך הכבד, כלומר שאם נקבל אותה באופן תוך שרירי אנו מדלג על השלב הראשוני הזה (ובמידה מסוימת נקל על תפקודי הכבד המסכן שלנו). מה גם היות והכבד שלנו מפרק את הסטרואידים הניתנים אוראלית אז בכדי להגיע לאותם רמות בדם מהרכיב הפעיל סטנוזולול, אנו נזדקק למינון גבוהה יותר.

התמיסה של הסטנוזולול להזרקה מכילה את קבוצת המתיל ולכן עומדת ביפני פירוק בכבד, כלומר כי באופן מעשי ניתן לצרוך את הסטנוזולול במקום באופן תוך שרירי, לשתות אותו...

חשוב לציין, כי הסטנוזולול הינו בעל ייחודיות מסוימת היות ובפעילותו יש באפשרותו לבטל את תופעות הלוואי של הורמוני המין הנשיים ? אסטרוגנים, כגון: גניקומסטיה, צבירת נוזלים ועוד. פעילות זאת נובעת בשל היותו 5-אלפא מצומצם, ה- 5-אלפא מצומצם מתפרק לקשר קוולנטי במיקום 4 ל- 5 הדורש המרה לאסטרוגן בדרך האנזים ארומאטז. הארומטאז הינו האנזים הראשי לייצור אסטרוגנים בגבר. לכן ניתן לשער שחלק מתרכובות הנ"ל הדומות לארומטאז הן אולי יוצרות חסימה של ההורמונים האסטרוגנים ע"י סטרואידים אחרים הנמצאים בשילוב ביחד עם הסטנוזולול. לכן מייחסים לסטנוזולול תכונות אנטי-פרוגסטוגניות. כלומר שהסטנוזולול יכול להתחרות במיקום על הקשירה לרצפטורים הפרוגסטרונים, בדומה לתרופות איקקלומין וטמוקסיפן ציטראט על רטפטורים של האסטרוגן.

לכן ניתן לייחס לוינסטרול תכונות אנטי-פרוגסטוגנית. התיאוריה מראה שוינסטרול יכול לקשור ולהתחרות במיקום אצל קולטוני הפרוגסטרון כמו: כלומידונולבדקס אשר תופסים מקום אצל קולטני האסטרוגן, ע"י זה מדכאים את האפקטיםהפרוגסטאגנית. עכשיו, הפרוגסטרון יכול להחמיר את התופעות לוואי האסטרוגניות ע"יהפחתת פעילותן של  האסטרוגן וכך משחק תפקיד חשוב במניעת ג'ינוקומסטיה (חזה נשי בגבר).
עם וינסטרול, לא ניתן לצפות לעליה במשקל (הוינסטרול העל פעילות אנדרוגנית נמוכה כי אין לו את הקבוצה 3-keto), אבל עליה מתונה אכן אפשרית. וינסטרול,  בפיתוח גוף, הסטרואיד הכי נפוץ בסייקלי חיטוב כדי לשמר את מסת השריר. וינסטרול כמותרכובת DHT, (דיהידרוטסטוסטרון) גורמת לשריר לקבל מצב מוצק במיוחד אצל אנשים בעלי אחוז שומן נמוך.

בנוסף ויננסטרול גם מאפשר עליה בכוח, בגלל שהוא קשור מאוד לקולטני האנדרוגן. בזמן קצר, ויננסטרול יכול להעלות בצורה דרסטית את הכוח, ביצוע תמידי בתחילת סייקל מסה (למרות שבמקרה זה,  דיאנאבול (מטנדרוסטנולון עדיף) או לקראת סוף סייקל חיטוב, כדי למנוע פגיעה בביצועים. ויננסטרול גם ממריץאת כמות תאי דם אדומים, דבר זה מאפשר אצל אתלטים להשיג תוצאות טובות יותר. לדוגמאבן ג'ונסון.
ויננסטרול במידה מסוימת, אחד מסטרואידים שגורמים לתופעות לוואי בלתינסבלות, כגון התכווצויות שריר, כאבי ראש, עליה בלחץ הדם, ירידה ב HDL ועליה ב LDL ורעילות לכבד, אבל לא תמיד תופעות אלו קיימות. סימפטומים של הפיכה לזכר(אצל נשים) נראו עקב ההמרצה של קולטני האנדרוגן, בכל אופן הם בעיה, אקנה, גדילת יתר שלהערמונית והחרפה של תכונות זכריות יכולות להיגרם, לכן על נשים להירתע מסטרואידזה.

עקב תדירות זריקות גבוהה, משתמשים בדרך כלל מזריקים את הסטרואיד במקומות רבים בגוף, כגון תיאומים, כתפיים, ידיים וכו'. כאשר מזריקים לאזורים הלו, הם שמיםלב שיש עליה מקומית במסה, דבר זה הינו מיתוס, סטרואידים אינם מעלים את המסה באזוריםמקומיים. הדבר הזה נראה לעין, כי הזריקה מפרקת את הכיסוי על השריר, אשר נותנת לשריריותר מרחב גדילה. דבר זה הינו זמני, ברב המקרים גם מאוד מוגבל. זריקות רבות לא יעלואת הגודל בדמיון. כאשר הכיסוי מתרפא, אם הוא מתרפא, הוא יכול להוביל לתופעה אשרנקראת compartments syndrome, זו תופעה אשר עצב נלחץ בין השריר לבין הכיסוי שלו. מוביל לקהות בחלק מהמקרים לשיתוק של כל מה שעצב שולט עליו. תופעה זו אינה שכיחה, אפילו נדירה, אבל הנקודה היא להראות שגדילת שריר מקומית הינה מיתוס.

הערה אחרונהעבור ויננסטרול בזריקות, יש לערבב טוב לפני השימוש, זה נקרא  Aqueous solution,  אבל הויני שהוא סטרואיד אנבולי לא במיוחד קוטבי, הכוונה שהוא אינו מתערבב במים. כאשר החומר יושב, הואנצבר בתחתית של הבקבוק (הויאל). זו דרך טובה לזהות את החומר האמיתי בויאל, אז יש לערבב טובלפני שמושכים את החומר אל המזרק.
הכי טוב להשתמש בויננסטרול במינון של 50 מ"ג ליום.  כאשר בזריקות יש להזריק פעם אחת ביום באותו זמן. בכדורים, המינון הוא לפחות 5כדורים של חברה מאושרת. בסייקל מסה, ויננסטרול טוב עם שילוב של דקה (ננדרולון) וטסטוסטרון. בשימושעם דקה, מינון של 25-50 מ"ג ליום בתחילת הסייקל יהיה טוב להתחלה.

מתוך הספר: "סטרואידים ? כל מה שרצית לדעת? ולא העזת לשאול!